התשובה לטראמפ ולימין הקיצוני
טראמפ הצית את האש בהכרזה שלו על העברת השגרירות לירושלים, והתגובות לא איחרו לבוא. מאז הפרובוקציה בשבוע שעבר, האלימות וההסתה הולכות וגוברות - וכולנו משלמים את המחיר. טראמפ הגשים את הפנטזיות של הימין הקיצוני, וליברמן מנצל את ההזדמנות להסתה של נגד האזרחים הערבים.בואו נציב אלטרנטיבה אזרחית לטראמפ וממשלת הימין. קוראות וקוראים להכרה בירושלים כעיר הבירה לשני העמים - הצטרפו עכשיו. הרחבת התנחלויות בלב שכונות פלסטיניות, הזנחה ממסדית של מאות אלפי תושבים פלסטינים, וחומת ההפרדה שחוצה בין משפחות ושכונות - כך נראית ירושלים ״המאוחדת״ לפי חזון הימין - ועכשיו גם לפי החזון של טראמפ.  בואו נראה שאפשר אחרת ונציב אנחנו, האזרחיות והאזרחים, חזון חלופי לזה של טראמפ והימין הקיצוני - חתמו עכשיו על הכרה אזרחית בירושלים כעיר הבירה של שני העמים.  העיתוי להכרזה על העברת השגרירות היטיב עם טראמפ ונתניהו, שנחקרים שניהם בפרשות שונות, אבל לנו הוא רע מאוד - כולנו יודעים לאן ההתפתחויות האלימות וההסתה הגזענית מובילים - לעוד ועוד בני אדם שישלמו בחייהם. כשטראמפ וביבי עסוקים בספינים תקשורתיים ריקים על חשבוננו, (ארצות הברית הכירה כבר בירושלים לפני עשורים, והעברת השגרירות בפועל תארך זמן רב), אנחנו כאן כדי להזכיר את האמת הפשוטה: רק סיום הכיבוש והכרה בזכותם של שני העמים בירושלים יבטיחו עתיד של שלום לכולנו. בואו נבנה יחד אלטרנטיבה לטראמפ ולימין הקיצוני.
מעירים את האופוזיציה!
עדכון 3.12.17: עשרות אלפי אזרחים הפגינו נגד השחיתות - וביבי נסוג בו מחוק ההמלצות האנטי-דמוקרטי. זהו ניצחון מדהים לציבור ולכוח האזרחי. עכשיו ממשיכים יחד בכל הכוח נגד השחיתות והבריונות של הממשלה.  עשרות אלפים הפגינו אתמול נגד השחיתות, הרחובות בוערים - אבל האופוזיציה מנמנמת. בזמן שמקורבי ראש הממשלה דוחפים חוקים שמרסקים את הדמוקרטיה כדי להציל את ביבי, יותר מדי ח״כים פשוט לא מגיעים להצבעות גורליות, ובקואליציה, כחלון שהתחייב להגן על שלטון החוק לא מפסיקה לאכזב. אחרי הפגנת הענק בשבת בלילה, האופוזיציה התחילה להתעורר, והקואליציה כבר החליטה לדחות את ההצבעות בשבוע. אבל זה לא מספיק - בואו נבהיר לחברי האופוזיציה ולמפלגת כולנו שאנחנו מצפים מהם להילחם על שלטון החוק גם בעוד שבוע, שבועיים או חצי שנה - מול החקיקה המושחתת אין קיזוזים ואין תירוצים.  מהחוק להשתקת המשטרה שיאסור על פרסום סיכום החקירות של ראש הממשלה ועד לחוק שנועד למנוע חקירה של ראש ממשלה מכהן - חברי הממשלה דורסים את שלטון החוק כדי להישאר בשלטון בכל מחיר. כמו שהערנו את הרחוב, בואו נעיר עכשיו את האופוזיציה - הצטרפו לדרישה לחברי האופוזיציה להתנגד בכל הכוח לחוקים האנטי דמוקרטיים ולבטל לחלוטין את מדיניות הקיזוזים. ההודעות שלנו ישלחו ישירות לאימייל של ראשי הסיעות באופוזיציה ולכחלון, כדי להגביר את הלחץ.
#גם_אני בעד חינוך נגד אלימות מינית
עשרות מיליוני (!) נשים בכל העולם מרימות עכשיו את קולן ואומרות - #גם_אני. ובזכותן, תופעת האלימות המינית נמצאת עכשיו על השולחן. כולנו יודעים ויודעות שזה קורה כל הזמן, בכל מקום, לכל אחת. הכוח האדיר הזה הוא הזדמנות לשינוי עמוק של החברה שלנו: כדי שעוד 10 שנים המספרים יהיו אחרים, החינוך של הילדים שלנו צריך להשתנות - הבנות, וקודם כל הבנים שלנו, צריכים ללמוד מגיל צעיר על גבולות, על הסכמה ועל כבוד אחד לשנייה. הצטרפו עכשיו לדרישה ממשרד החינוך להחיל תכנית חינוך לאומית למיניות בריאה ומניעת אלימות מינית. חשיפת התקיפות וההטרדות המיניות של המפיק ההוליוודי הציתה את הדיון בנושא בעולם כולו וגם כאן. הדיון הזה עלול להתמסמס, ואנחנו נחזור לשגרה של נשיא לשעבר שהורשע באונס, יום זיכרון ממלכתי למי שלפי עדויות רבות היה אנס ותוקף סדרתי, ושלל פרשות חדשות שצצות כל הזמן - במשטרה, בתעשיית המוזיקה ואיפה לא. או שננצל את הרגע הזה כדי לטפל בבעיה מהשורש. כבר יש תכניות חינוך שמאושרות על-ידי משרד החינוך, שעוסקות במניעת אלימות מינית, פורנוגרפיה, חינוך למיניות בריאה, ואפילו אושר פיילוט של תכנית חינוך מתאימה ב-5 ישובים. כל מה שצריך, הוא להפוך אותן לחובה לכל התלמידים והתלמידות במערכת החינוך. בקרוב יצוין היום העולמי למאבק באלימות נגד נשים - בואו נגיע עד אז ל-20,000 חתימות, כדי לדרוש מהממשלה להכריז על תכנית לאומית לחינוך למיניות בריאה ומניעת אלימות מינית.
מאירים את עזה
כמעט 2 מיליון ילדים, נשים וגברים בעזה עוברים את הקיץ בלי די מי שתייה ועם בתי-חולים שפתוחים לסירוגין בגלל המחסור בחשמל. לקיצוץ הלא אנושי בחשמל יש הרבה תירוצים, אבל יש דבר קטן שכל אחת ואחד מאיתנו יכול/ה לעשות כדי שתושבי עזה לא יהיו בני ערובה של מאבק כוח פוליטי:
לביבי אין מנדט
לראש ממשלה תחת חקירה אין מנדט להמשיך לכהן. גם ראשי הסיעות יודעים את זה, אבל בינתיים הם רק מדברים - וזה לא מספיק. ללפיד, כחלון וגבאי יש את הכוח לשנות את המצב ולדרוש מביבי דין וחשבון בכנסת, אבל רק אנחנו יכולים להזיז אותם: הצטרפו לקריאה לראשי הסיעות ליזום הצבעות אי אמון, לעמוד לצד האזרחים ולא לפעול משיקולים פוליטיים צרים.במקום לנסוע בעולם, נתניהו צריך לעמוד בכנסת ולתת לנו דין וחשבון. אנחנו לא יכולים לסמוך על נתניהו ואנשיו שיעשו את הדבר הנכון - אנחנו חייבים לעשות את זה בעצמנו וללחוץ על נבחרי הציבור שאנחנו שלחנו לכנסת, למלא את חובתם. קראו עכשיו לראשי הסיעות לשמור על האינטרס הציבורי וליזום הצבעות אי אמון בממשלה שהעומד בראשה חשוד בשחיתות.
מוכרים את הים
המאבק למען עתיד החופים שלנו ממשיך - ובהצבעה הבאה אנחנו ננצח! חסרו לנו שני קולות (!) כדי לנצח בהצבעה הקודמת, אבל למרות שהחוק לא עבר הפעם - זו היתה ההצבעה הכי קרובה בכנסת למען נושא סביבתי כבר שנים, ואפילו הח״כים שהתנגדו מבינים שאנחנו על סף ניצחון. בעוד כמה חודשים, כשהכנסת תשוב מפגרת הקיץ, התיקון לחוק החופים יעלה להצבעה נוספת ואנחנו נהיה שם כדי להבטיח שהפעם ננצח - בואו נכפיל את הכוח שלנו עד אז - הצטרפו עכשיו! בכל שנה, יש פחות ופחות מקומות שבהם אנחנו יכולים לבלות בחינם ולהתרענן בקיץ החם. החופים הם כמעט המקום היחידי שנשאר לנו - אבל מינהל התכנון במשרד האוצר מנסה לקחת לנו גם את זה. בחסות פרצה בחוק להגנת החופים, שלא דורשת מתכניות בניה שאושרו לפני החוק לעמוד בתקנות החדשות, מנהל התכנון מקדם תכנית הרסנית שתחמוס מחצית משטחי החוף המוגנים - שטח שגדול פי 3 מרמת-גן! לכן אנחנו נאבקים למען תיקון קריטי לחוק החופים, שיעצור את ההשתוללות של תאגידי הנדל״ן וישמור על חופים פתוחים לכולנו. זו ההזדמנות להגן על חוף הים מפני הטייקונים - ואנחנו חייבים לנצח.   מאבק של אזרחים הציל את החופים שלנו בעבר כאשר לחץ ציבורי הוביל לאישור החוק המקורי להגנת החופים – ואנחנו יכולים לעשות את זה שוב! התיקון לחוק החופים יסתום את הפרצה בחוק ויגן על החופים שלנו. הצטרפו עכשיו לקריאה לחברי הכנסת לתמוך בחוק ולהגן על החופים של כולנו.
מונעים אסון בעזה
עדכון (18.9): העולם שלנו באמת מטורף - ל-2 מיליון הנשים, הילדים והגברים בעזה יש עכשיו 5 שעות חשמל במקום 3, וזה מספיק כדי למחוק אותם מסדר היום. אבל אנחנו לא שוכחים - למרות השיפור הקטן, תושבי עזה עדיין על סף אסון ודרוש שינוי חד במדיניות - הצטרפו עכשיו לקריאה: כדי להבטיח עתיד טוב באמת לתושבי עזה אנחנו חייבים להמשיך לפעול לשינוי המדיניות ההרסנית של הממשלה. הצטרפו לקריאה ויחד נמשיך לפעול למען עתיד טוב יותר לכולנו. עדכון (31.8): אלפי אזרחי ישראל מתחייבים למנוע אסון הומוניטרי ולשלם את החשמל לתושבי עזה! יותר מ-6,500 פעילי זזים כבר פעלו למען עזה והתחייבו להוסיף 3% לחשבון החשמל החודשי שלהם כדי להזרים חשמל לתושבי עזה. הקריאה שלנו מהדהדת - ואנחנו ממשיכים לפעול בכל הכוח כדי לעצור את האסון. עדכון (20.7): אחרי שעשרות פעילי זזים הפריחו פנסי נייר בחוף אשקלון בסולידריות עם תושבי עזה, השבוע תלינו 1000 כרזות ליד הבית של ביבי וברחבי ירושלים ותל אביב בדרישה לממשלה לבטל את קיצוץ החשמל לעזה. רגע לפני שהאסון קורה, הצטרפו עכשיו כדי שהממשלה תקבל את המסר: --------------חם כל-כך. כבר הדלקת מזגן היום? ל-2 מיליון בני-האדם שחיים בעזה אין אפילו מים קרים במקרר, כי החשמל עובד רק 4 שעות ביום. ישראל שולטת על העברת החשמל לרצועה, אבל במקום להזרים עוד חשמל כדי למנוע אסון, הממשלה מתערבת במאבק כוח בין אבו-מאזן לחמאס על חשבון שני מיליון הילדים, הנשים והגברים שחיים בעזה - והחליטה לקצץ את אספקת החשמל לרצועה בחצי. הצטרפו עכשיו לקריאה לשר הביטחון למנוע אסון ולהזרים חשמל לעזה! בתי החולים בעזה נאלצים להשבית מחלקות שלמות, מפעל התפלת המים מושבת והמחסור במי שתייה מחריף. מיליוני ליטר של שפכים לא מטוהרים זורמים לים התיכון עד כדי סכנת מגיפה אזורית, כי מתקן הטיהור מושבת גם הוא. מיליוני תושבי עזה עומדים בפני אסון הומניטרי חסר תקדים - ואסור לנו לעמוד מנגד. הצטרפו עכשיו לקריאה לשר הביטחון להזרים חשמל לעזה. תושבי עזה סובלים ממחסור בחשמל כבר שנים, אבל המצב החמיר כשישראל הפציצה את תחנת הכוח היחידה ברצועה ב-2006 ושוב במהלך המלחמה ב-2014. כמעט שלוש שנים אחרי המלחמה, ישראל עדיין מונעת כניסה של חלקי חילוף לתיקון תחנת הכוח. עכשיו אבו-מאזן הודיע שהוא מקצץ בכמעט 40% את העברות הכספים לישראל עבור אספקת חשמל לעזה, כדי ללחוץ על שלטון החמאס. ישראל יישרה קו עם אבו-מאזן, והחליטה לצמצם בכמעט חצי את אספקת החשמל, על חשבון 2 מיליון תושבי עזה - למרות שגם לצבא וגם לשרים ברור שההחלטה עלולה להוביל לאסון הומניטרי חסר תקדים - בואו נפעיל עכשיו לחץ על שר הביטחון כדי למנוע אסון.
הכרה, צדק, ריפוי
״סליחה, את יודעת איפה הילד שלי?״ כך שאלה אחת המשתתפות בהפגנה על חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן. עברו כמעט 70 שנים מאז היום הנורא בו לקחו לה את הילד. היא לא זכתה לשמוע אותו קורא לה אמא או לראות את צעדיו הראשונים. ויש עוד כל-כך הרבה משפחות שנאמר להן שילדן מת, אבל אין גופה או קבר - וההכחשה של העוול המטלטל הזה עוד נמשכת. אבל אחרי שנים של מאבק, פעילים שאספו עדויות וגילויים חדשים, יש לנו עכשיו הזדמנות היסטורית לתיקון העוול שקורע את החברה שלנו. הדרישה הבסיסית של המשפחות והתנאי לתיקון, צדק וריפוי, הוא הכרה של הממסד ושלנו כחברה בפרשה - הצטרפו עכשיו לקריאה לנשיא ולרה״מ לצאת בהכרזה רשמית שמכירה בפרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח והבלקן! אלפי ילדים ותינוקות נעלמו בשנותיה הראשונות של המדינה. שני-שליש מהם ממשפחות של עולים מתימן, אחרים ממשפחות עולים מזרחיות אחרות או מהבלקן. אלפי עדויות של המשפחות מעידות על שיטה שבה הורים נדרשו למסור את ילדיהם או שאלו נלקחו בכוח לבתי תינוקות או בתי חולים לצורך ״טיפול הולם יותר״. לאחר מכן ההורים קיבלו הודעה כי ילדם מת, בלי אפשרות לקבור אותו ובלי תעודות פטירה. עד היום, בדיקות רשמיות של הפרשה מטעם המדינה כשלו במתן תשובות למשפחות ובחשיפת העובדות. עכשיו, הגילויים החדשים בפרשה על מחקרים רפואיים בילדים שנעלמו, מחייבים אותנו כחברה לחשבון נפש נוקב ולקריאה ברורה לעשיית צדק: הצטרפו עכשיו לדרישה להכרה רשמית בפרשה.העדויות קורעות הלב של המשפחות מוכיחות יותר מהכל שלא מדובר בפרשה היסטורית שאפשר להשאיר מאחורינו, אלא בפצע מדמם. בלי הכרה בעבר, לא נוכל לבנות כאן עתיד טוב יותר עבור כולנו - תופעות כאלו של גזענות רפואית ממסדית ימשיכו להתקיים, עד שנביט באומץ אל העבר שלנו. זה הזמן להכרה.
רוטשילד בג׳סר אזרקא
חשיפה (14.12):  בערוץ 10 נחשף שראש הסגל של נתניהו ניסה לסכל את תוכנית ההרחבה של ג׳סר א-זרקא, שהמדינה עצמה מקדמת בתמיכת גורמי המקצועי, רק כי ״ראש הממשלה גר בסמוך״(!) השערוריה הזו מצטרפת ללחץ של בעלי ההון מקרן קיסריה, וכולם יחד חונקים את ג׳סר, שנותר ללא כביש גישה ליישוב. בואו נגביר את הלחץ כדי לאשר את סלילת הכביש שנחוץ לג׳סר כמו אוויר לנשימה: ------ בג׳סר א-זרקא אין מקום לבנות והצפיפות חונקת. ועכשיו השכנה העשירה קיסריה מנסה למנוע סלילת כביש חדש לישוב, וקרן של הברון רוטשילד, ששולטת על השטח, מאיימת לתבוע את המדינה אם הוא ישמש את הערבים מג׳סר. אלפים כבר הצטרפו לקריאה, ועוד כ-1000 כתבו יחד איתנו ישירות לאחראית במנהל התיכנון, ובמשרד הפנים כבר מרגישים את הלחץ שלנו - הם עדכנו אותנו שהחלטה בנושא תתקבל בשבועות הקרובים. יש לנו סיכוי אמיתי לנצח, וזה הזמן להעלות הילוך כדי להבטיח את סלילת הכביש - הצטרפו עכשיו! היישובים הערבים סובלים מחוסר אפשרות להתרחב ולהתפתח - ובג׳סר המצב קשה במיוחד. מצד אחד כביש החוף, מצד שני ברכות דגים, ובצד השלישי קיסריה בנתה סוללת עפר ענקית שתפריד בין הישובים. כ-14,000 תושבים נותרו כלואים, בלי אישורי בנייה , ואפילו בלי גישה ישירה לישוב מכביש החוף, כך שכל כניסה ויציאה לג׳סר הופכת למבצע מסובך.   ועכשיו המצב מחמיר: כדי למנוע את סלילת כביש הגישה החדש, שמתוכנן על שטחים שאין בהם שימוש, קרן קיסריה, שלוחה של הברון רוטשילד שהאדמות באזור בבעלותה, לוחצת על משרד האוצר לבטל את התכנית לפיתוח היישוב. בואו נפעיל לחץ נגדי למען עתיד צודק ופיתוח כלכלי לתושבי ג׳סר - הצטרפו עכשיו לקריאה למשרד האוצר.
לכולם מגיע לחיות בכבוד
עדכון 28.6.17: מאבק הנכים לחיות בכבוד ממשיך בנחישות, וועדות כבר המליצו על צעדים לשיפור המצב, אבל נתניהו והממשלה מתמהמהים לאשר את המסקנות. עכשיו חייבים להגביר את המאבק - לפני שהתכנית להעלות את קצבת הנכים תרד מהפרק -  וכולנו נפסיד. הצטרפו לקריאה: לכולנו מגיע לחיות בכבוד - מינימום 5,000 ש״ח לחודש, לכולם!   הכנסת חזרה מהפגרה, ומאבקי האגו המטופשים התחדשו - על חשבוננו: שרי הליכוד מתנגדים לתכנית של כחלון, הממשלה מטרפדת את הצעת החוק לקיום בכבוד לנכים, וכשהשרים מתווכחים למי מגיע יותר -  הקשישים או הנכים - כולנו מפסידים. האמת היא, שלכולנו מגיע - נכים, קשישים, אמהות חד הוריות, שכר מינימום לעובדות ולעובדים. הממשלה יכולה וצריכה לאפשר לכולנו לחיות בכבוד - הצטרפו עכשיו לדרישה למינימום 5,000 לכולם! כשנגיע ל-5,000 המצטרפים הראשונים, נדאג להגיע לכל אחד מ-120 חברי הכנסת ונדרוש תשובות.  מאות אלפי נכים וקשישים חיים על קצבה שהיא חצי משכר המינימום החודשי. אלפי אנשים נאלצים לבחור בין מוצרים בסיסיים לתרופות מצילות חיים. אחד מתוך שלושה ילדים חי בעוני (!). אלו לא סתם מספרים, אלא בני אדם - גברים, נשים וילדים - שהממשלה נטשה. בואו נזכיר לשרים שהאחריות שלהם היא קודם כל כלפי האזרחים - הצטרפו עכשיו לדרישה למינימום 5,000 ש״ח לחודש לכולם.
כן לאמנות חופשית, לא לסתימת פיות
עדכון (16.11.17): השרה רגב מבקשת לקנוס את סינמטק ת״א בגלל אירוח פסטיבל ״48 מ״מ״ של עמותת זוכרות שמציג סרטים על הנכבה וזכות השיבה. רגב מתעקשת לזכות בתואר הצנזורית הראשית ולא בוחלת באמצעים כדי להשתיק קולות ביקורתיים. רק השבוע ביקר בג״ץ את משרד התרבות על העיכוב בבחינת בקשת התמיכה של אלמידאן, ונציגי המשרד אף סירבו להצעות הפשרה של השופטים. זה הזמן להזכיר לרגב כי מימון לא מקנה את הזכות להפוך את האומנות החופשית לתעמולה של השלטון- הצטרפו עכשיו: --------- הצנזורה כבר כאן. משרד התרבות שוקל לשלול  את התמיכה מפרס אופיר לקולנוע אחרי שהשרה רגב לא הוזמנה לטקס, אבל זו רק השערורייה התורנית בשורה ארוכה של מהלכים מכוונים לפגיעה בחופש הביטוי והאמנות. הנימוק הדמגוגי של רגב על ״חופש המימון״ עשוי לשכנע, עד שנזכרים שבישראל, כמו בכל העולם, אמנות לא יכולה לשגשג בלי תמיכה כספית של הממסד. רק שהמימון הזה לא מקנה לממשלה את הזכות להפוך את האמנות החופשית לתעמולה של השלטון. קל גם להסכים עם רגב על הצורך הדחוף בגיוון תרבותי - במתן במה לקול המזרחי, לקול הערבי ולקולות מודרים אחרים. אבל משלילת התקציב מתיאטרון אלמידאן, התיאטרון הערבי היחיד שקיבל תקציב מהמדינה, דרך הביקורת המשתלחת בסרט פוקסטרוט ועד לצנזורה שריסקה את פסטיבל עכו - השרה רגב מובילה מדיניות שיטתית ועקבית של סתימת פיות פוליטית, שאין דבר בינה לבין גיוון תרבותי. ועכשיו, הלך הרוח המסוכן שמפיץ משרד התרבות סוחף אחריו גם את שר האוצר כחלון, שמאיים לשלול את התקציב מתיאטרון יפו, רק בגלל שאירח אירוע פוליטי שאינו תואם קו הממשלה. במקום לחכות שיכניסו אותנו ל״רשימות שחורות״, אנחנו עומדות ועומדים יחד, בלי להתחבא או לפחד, ומשמיעים קול ברור נגד הצנזורה ובעד חופש האמנות. הצטרפו אלינו!
עוצרים את המלחמה הבאה
לפני כחצי שנה, דו״ח המבקר קבע שהממשלה לא דנה בכלל בחלופות מדיניות למלחמה שגבתה מחיר עצום: 2,200 הרוגים, מהם יותר מ-500 ילדים. עכשיו, למרות תהליך פיוס היסטורי בין החמאס לפתח, בממשלה מעדיפים להתעלם ומנסים לשכנע אותנו שסבב המלחמה הקרוב בלתי נמנע, אבל אנחנו יודעים שזה לא נכון - הצטרפו לקריאה לממשלה לנצל את ההזדמנות כדי להסיר את הסגר על עזה ולקדם חלופות מדיניות כדי שהילדים בשדרות ובעזה יוכלו לישון בשקט: זה מחיר מדיניות מעגל הדמים של הממשלה: ריסוק התקווה והחיים ברצועת עזה, חרדות ומקלטים בישובי הדרום - ודור שלם משני צידי הגבול שגדל על פחד וטראומה. הגיע הזמן לשים לזה סוף ולעצור את המלחמה הבאה - הצטרפו עכשיו! כשנגיע ל-5,000 חתימות, נדאג לפרסם את הקריאה בשלט חוצות ענק. מאז ההרס שגרמה המלחמה ב-2014, המצב בעזה רק החמיר. תושבי עזה סובלים מניתוקי חשמל ברוב שעות היום, התשתיות קורסות, ישנו מחסור נוראי בדיור, ועוד. ובינתיים ישראל מהדקת את הסגר וחונקת את הרצועה. הסכם הפיוס הפלסטיני מפריך את התירוץ של הממשלה שקשר את הסגר על 2 מיליון תושבים לשלטון החמאס, ומביא הזדמנות נדירה לפעול למען עתיד כל תושבי האזור. יש דרכים פשוטות להקל על תושבי עזה ולקדם חיים בטוחים לתושבים בשני הצדדים, בראשם הסרת הסגר על תושבי עזה - אבל  נבחרי הציבור מדברים שוב על עוד מלחמה ועוד הסלמה. מעגל דמים אינסופי והחזקת מיליוני בני אדם בכלא הגדול בעולם שנקרא עזה, אינם פתרון אנושי.  בואו נזכיר לממשלה: רוב הציבור  לא מעוניין במלחמה. הצטרפו עכשיו לדרישה למנוע את המלחמה הבאה ולהבטיח את שלומם וביטחונם של כל תושבי האזור. אף אחד לא מדבר על עזה כשאין מלחמה, ו-10 שנים של מצור על מליוני בני אדם נמשכות ומתארכות בגלל השתיקה שלנו.  במקום להפקיר את הדיון הציבורי לפוליטיקאים מחרחרי מלחמה, אנחנו צריכים להשמיע את קולנו עכשיו, לפני שסבב המלחמה הבאה יעלה בחייהם של עוד מאות ילדים.
משתחררים מהכיבוש
בנט ושותפיו לרעיון הסיפוח מוחקים את הכיבוש מסדר היום שלנו. אבל זו אשליה מסוכנת שדינה להתנפץ. כבר 50 שנה שמיליוני פלסטינים חיים בלי זכויות, ואלפים בשני הצדדים שילמו בחייהם. 50 שנה יותר מדי. אנחנו, שחיים כאן, יודעים שהמצב הקיים מסכן את העתיד של כולנו - בואו נדאג שהשנה תהיה השנה שבה הכיבוש יגמר, ולא ניתן לה להפוך לשנת הסיפוח.  הממשלה עושה הכל כדי להציג את המתנגדים לכיבוש כלא פטריוטים ולא לגיטימיים. ועדיין, כל הסקרים מראים שיש רוב להסכם עם הפלסטינים. קולו של הרוב הזה - הקול שלנו - לא נשמע, והדיון נשלט על-ידי קיצונים. עכשיו הזמן לבנות תנועה אזרחית רחבה, שתחזיר את ההתנגדות לכיבוש למרכז הבמה - הצטרפו עכשיו! רובנו, כמו רוב אזרחי המדינה, נולדנו אחרי שהכיבוש התחיל ולא מכירים מציאות אחרת. רבים מאתנו אפילו לא נפגשו מעולם עם פלסטיני מהשטחים. וכשהמצב הביטחוני רגוע יחסית - מה הפלא שנתניהו ובנט מכתיבים סדר יום קיצוני שמסכן את כולנו. אבל מציאות אחרת היא לא רק אפשרית, אלא הכרחית - משתחררים עכשיו מהכיבוש. אחרי שנגיע ל-10,000 חתימות, נדרוש תשובות מהפוליטיקאים שמתיימרים להציב אלטרנטיבה לממשלת הסיפוח, כדי להפוך את שנת ה-50 לשנה האחרונה של הכיבוש.
לא להרס אום אלחיראן
עדכון (25.5):תוכנית המקור לא מותירה ספק: היה ניתן להגיע להסכמה עם תושבי הכפר ללא עקירת משפחות מבתיהם וללא הרג חפים מפשע- הצטרפו עכשיו: ---- תושבי אום אל-חיראן מבקשים את עזרתנו: חודש וחצי אחרי שנהרגו שני אנשים בפינוי האלים באום אל-חיראן והשאירו עוד עשרות בלי קורת גג, הרשויות חילקו שוב צווי הריסה לבתי הכפר. הדחפורים עלולים להגיע לכפר בכל רגע, בכל שעה של היום או הלילה - ולכן אנחנו חייבים לפעול עכשיו. אפשר לעצור את ההרס - בנגב יש מקום לכולם, ואפשר לשנות את תכנית המתאר כך שהישוב היהודי המתוכנן יקום לצידו של אום אל-חיראן, ולא במקומו. הרשויות כבר מנהלות משא ומתן עם התושבים, ועכשיו תורנו להפעיל לחץ - הצטרפו עכשיו. התושבים הבדואים של אום אל-חיראן מתגוררים בכפר כבר שישים שנה באישור המדינה, אבל התושבים נדרשים לעזוב את בתיהם בלי שהוצעה להם חלופה ראויה. והכל כדי להקים בדיוק באותו המקום ישוב אחר, שמיועד ליהודים בלבד. אחרי חקירת המשטרה את הרג המורה יעקוב אלקיעאן והשוטר ארז עמדי לוי, השר ארדן קרא לאירוע הקשה ״טעות מצערת״. האמת היא שאין כאן טעות, אלא מדובר במדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב. אבל יש דרך אחרת - הצטרפו לקריאה לשרים האחראים לעצור לפני שיהיה מאוחר, ולחשב מסלול מחדש. הקמפיין נעשה בשיתוף עם תושבי אום אל-חיראן, פורום דו-קיום בנגב, סיכוי-העמותה לקידום שוויון אזרחי וחקל- ברית להגנה על זכויות אדם.  
ארדן ואלשיך, תתפטרו!
עדכון (23.11): תיעוד תקיפתו של חה״כ איימן עודה שנחשפה אתמול - לא מותירה מקום לספק: המפכ״ל אלשייך והשר ארדן שיקרו מהרגע הראשון, והם צריכים לתת את הדין- הצטרפו עכשיו לקריאה לארדן ואלשיך לקחת אחריות ולהתפטר. ---------- הממשלה והמשטרה פתחו במלחמה נגד 20% מאתנו - האזרחים הערבים. עוד לפני שהסתיים האירוע הטראגי באום אלחיראן, שבו נהרגו מורה תושב המקום ושוטר, השר ארדן כבר דיבר על טרור בנגב והמפכ״ל אלשיך קבע שהמורה שנהרג היה פעיל דאע״ש. סרטון מהאירוע וניתוח הגופה של של המורה אבו-אלקיעאן סותרים את ההצהרות של ארדן ואלשיך, אבל הנזק כבר נעשה: נחצה עוד קו בהסתה הפרועה נגד האזרחים הערבים. הקורבנות הפעם הם תושבי אום אלחיראן וכמובן ההרוגים יעקוב מוסא אבו-אלקיעאן והשוטר ארז עמדי לוי. המשך ההסתה פוגע בכולנו. ארדן ואלשיך מעלו בתפקידם. הם אחראים לפינוי האלים ולתוצאותיו, לאובדן אמון מוחלט במשטרה ובמערכת החוק ולהסלמה בשטח. הם צריכים להתפטר. התוצאות הקשות של פינוי אום אל-חיראן היו כמעט צפויות: את ההכנה קיבלנו לפני שבועיים, כשנתניהו פרסם ידיעה על ״כוחותינו״ שמאבטחים הריסת 11 בתים בקלנסואה. ביום רביעי האחרון, מאות שוטרים חמושים נכנסו לאום אלחיראן כדי להרוס את בתי התושבים והתחילו לירות כמעט מיד. עשרות נפצעו, ביניהם חה״כ איימן עודה. כשמגבוה נושבת רוח של הסתה שקרית ומסוכנת, התוצאות בשטח הן בלתי נמנעות. מ״טרור ההצתות״ שהסתיים בלא כלום ועד לתא הדמיוני של דאע״ש באום אלחיראן, הסכנה האמיתית לשקט ולחיים המשותפים מגיעה מלמעלה - ארדן ואלשיך חייבים להתפטר.
שומר הראש של נתניהו
עדכון (20.7.17): בזמן שהחשדות נגד מקורבי נתניהו נערמים והמפגינים נגד השחיתות בפתח תקווה מאוימים, ערוץ 20 וחבריהם יצאו במתקפה מתוזמרת נגד זזים והקריאה שלנו ליועמ״ש להשעות את עצמו. הלחץ שלהם מוכיח שאנחנו בדרך הנכונה ושזה הרגע להגביר הילוך ולא להירתע - הצטרפו עכשיו! ------- מי שאמור להחליט אם להגיש כתב אישום נגד ביבי הוא שומר הראש של משפחת נתניהו, לא שלנו. האינטרס הציבורי מחייב שמנדלבליט ישעה את עצמו.    היועץ המשפטי לממשלה קבר אצלו את הקלטות של ביבי ונוני מוזס יותר מחצי שנה ועיכב את החקירה. הוא מתנגד לפרסום מלא של השיחות ומסתיר מידע מאתנו, הציבור. ויש עוד ועוד מקרים שבהם שמנדלבליט, שהיה מזכיר הממשלה של נתניהו, פועל במה שנראה כניגוד עניינים נגד טובת הציבור ובעד הבוס נתניהו.   עכשיו זה ברור: כדי שנדע את האמת, מנדלבליט חייב להשעות את עצמו. איבדנו את האמון ביועץ המשפטי. היועץ המשפטי לממשלה הוא עוד אחד משומרי הסף של הדמוקרטיה שנתניהו דאג להפוך לשומרי הראש האישיים שלו. בפרשת נתניהו-מוזס, לא משנה איך היא תגמר, אנחנו רואים כמה רחוק נתניהו הלך עם הניסיון לשלוט בתקשורת. במקביל, הכנסת חלשה מתמיד וכמוה גם מערכת המשפט. כמעט ולא נשארו לנו דרכים לתבוע דין וחשבון מהממשלה. אם נעבור על זה לסדר היום וניתן למנדלבליט להמשיך לטפל בפרשות נתניהו, רה״מ יצליח לנטרל את אחד הערוצים האחרונים לביקורת ציבורית. אסור לנו לתת לזה לקרות.
עוצרים את טיס״א עכשיו!
שערוריית הגז היתה רק ההתחלה. הסכם הסחר הבינלאומי טיס״א נועד להוריד חסמים עבור תאגידים מחו״ל ולמנוע העדפה של תוצרת ועשייה מקומית. ההסכם ישפיע על חשבון החשמל שלנו, על החדשות שאנחנו צורכים (איך נשמע לכם ״חדשות ערוץ 2 בבעלות שלדון אדלסון״?), ועל הפנסיה שלנו (תגידו לה שלום. או למה שנשאר ממנה). אבל אף אחד לא שואל מה דעתנו וההסכם אפילו לא דורש את אישור הכנסת. חתמו עכשיו על העצומה כדי לעצור את הסכם הסחר החשאי. בעקבות הלחץ שלנו, ועדת הכלכלה של הכנסת דורשת מהממשלה לבחון מחדש את ההשתתפות בטיס״א - ועכשיו הזמן להרים הילוך - הצטרפו עכשיו.     רוצים לדעת עוד? קרן התחקירים, גוף עצמאי במימון אזרחי, הפיקה תחקיר מקיף על ההסכם החשאי שכתב ערן הילדסהיים. אנחנו מביאים אותו כאן במלואו.   מה אפשר ללמוד מהקנדים? הממשלה הקנדית רק רצתה לשמור על בריאות התושבים. אחרי הכל, המצע שהביא לה את השלטון כלל הבטחות מפורשות בנוגע לנושאים כמו איכות סביבה וזיהום אוויר. חקיקה נגד תוסף הדלק MMT, רעלן עצבי חזק, נראתה כמו צעד בכיוון הנכון. היסוד המתכתי שבבסיס התוסף כבר זוהה כגורם אפשרי למחלת פרקינסון, ומדענים קשרו אותו לשלל רעות חולות אחרות. לתוסף עצמו השפעות שליליות על החי והצומח, הוא מוכר כמזהם ובנוסף - יש לו תחליפים לא יקרים. גם מדינות אחרות כבר אסרו על השימוש בו ומספר יצרני מכוניות גדולים הצהירו כי יימנעו מהשימוש בו. וכך העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של התוסף. זה עלה לו ביוקר. תאגיד אתיל האמריקאי, הספק הבלעדי של MMT בקנדה, תבע את הממשלה בסכום עתק של 350 מיליון דולר קנדיים. התביעה היתה אמורה להתברר לא במערכת המשפט הקנדית, אלא במסגרת מנגנון יישוב סכסוכים שנקבע בהסכם הסחר שקנדה חתמה עליו שנים ספורות קודם לכן. ההסכם העניק לאינטרסים התאגידיים זכות וטו מול המדיניות הממשלתית, והחשש מהפסד בתביעת מאות המיליונים הביא את הממשלה הקנדית לכניעה מהירה ומשפילה: היא הגיעה להסדר עם התאגיד האמריקאי לפיו החוק יבוטל והוא יזכה לפיצוי של 19.5 מיליון דולר קנדי. בנוסף, הממשלה התחייבה לפרסם הודעה על כך שהתוסף כלל אינו מסוכן. "בפרק ביזארי בהיסטוריה של קנדה, חוק ממשלתי שאושר בידי הפרלמנט בוטל על ידי תאגיד נפט מוירג'יניה", נכתב על כך ב"טורונטו סטאר". כמה שנים קדימה: מדינת ישראל הפריטה את שירותי המים שלה ומכרה אותם לתאגיד הזר "ברייט ווטר". למרות שמו המבטיח, תושבי השפלה התלוננו כי המים היוצאים מהברזים הולכים ונהיים עכורים. תוך שנה התפשטה העכירות בכל חלקי הארץ. חוקרים של משרד הבריאות מצאו כי החברה הזרה, כדי לחסוך בהוצאות, שינתה את מדיניות התחזוקה של צינורות המים. ועדה ממשלתית המליצה על הלאמה מחדש. "לאזרחי ישראל מגיעים מים נקיים", קבע ראש הממשלה במסיבת עיתונאים דרמטית. אלא שב"ברייט ווטר" לא התכוונו לארוז כל כך מהר. נציגים של החברה טענו כי העכירות היא פגם אסתטי בלבד וכי לא הוכח מעבר לכל ספק כי היא מהווה סיכון בריאותי. התאגיד הזר איים בתביעה בסך 4 מיליארד דולר בבית דין בינלאומי שנוסד מכוח הסכם הסחר שישראל חתמה עליו זמן קצר קודם לכן. תוך שבועיים הודיע דובר מטעם הממשלה כי ההפרטה תיוותר על כנה. בהמשך השנה התפרסמו בטלוויזיה וברדיו תשדירי שירות של לשכת הפרסום הממשלתית שהסבירו כי העכירות במים היא פגם אסתטי בלבד וכי אין שום ראיה לכך שהם מהווים סיכון בריאותי. בעיתונים התפרסם צילום של שר הבריאות כשהוא לוגם כוס מים בוציים. מניות חברות המים המינרליים עלו במאות אחוזים. המקרה הראשון באמת התרחש. הסיוט הגדול של ממשלת ז'אן קרטיין אירע ב-1997, עת הסכם הסחר נפט"א (NAFTA) אילץ אותה להתקפל בבושת פנים בפני תאגיד אמריקאי שג'נרל מוטורס ואקסון מובייל הקימו בתחילת המאה ה-20. המקרה השני הוא כרגע דמיוני בלבד, אבל עלול להיות הסיוט הגדול של כולנו במידה וממשלת ישראל תאשר הסדר דומה לזה שחתמו הקנדים מול התאגידים הגדולים בשנות ה-90.   הבעיה עם החשאיות הדיונים על טיס"א (TiSA, ראשי תיבות של Trade in Services Agreement), הסכם שירותים בינלאומי שאמור להחליף את הסכם גאט"ס (GATS), נמשכים כבר לפחות שלוש שנים - תאריך תחילת הדיונים שנוי במחלוקת אפילו בקרב הנושאים ונותנים עצמם - ונמצאים כעת בישורת האחרונה. הסכם השירותים הבינלאומי, המקביל להסכמי הסחר הבינלאומיים הגדולים, מקבץ תחתיו את רוב הכלכלות הגדולות בעולם – למעט סין ורוסיה - ואמור היה להיחתם עד סוף השנה. כמעט 50 מדינות צפויות להיות שותפות להסכם, כ-70% מסך הסחר העולמי בשירותים. מבחינת ישראל מדובר בהסכם חשוב, שכן יצוא השרותים מהווה שליש מסך כלל היצוא אצלנו. בימים אלה ממש יושבים פקידי משרד הכלכלה יחד עם נציגי מדינות זרות ותאגידים בינלאומיים בחדר סגור בז'נבה, שוויץ, ודנים על הצטרפותה של ישראל לטיס"א. בחדר הזה אמור להיסגר עד סוף השנה אחד מהסכמי הסחר המשמעותיים ביותר שחתמה עליהם ישראל, אך על מה בדיוק הם מדברים שם - לא ברור מי יודע. הישיבות נערכות הרחק מעיני המצלמות, העיתונות כלל אינה מתעניינת והציבור נותר עיוור לחלוטין. לא רק הציבור נותר בערפל לגבי תוכן ההסכם. גם חברי הכנסת לא זוכים לעיין בפרטיו. חלקם אפילו לא יודעים על קיומו. הפעם הראשונה שבה יורשו לראותו יהיה רק כ-12 יום לפני אישורו בממשלה - וגם אז רק לצרכי עיון והפניית שאלות לשר הכלכלה. ההסכם עצמו כלל לא יוגש לאישור הכנסת. ואם לא די בכך - למרות הפוטנציאל ההרסני לגבי עצמאות המדיניות הממשלתית, החשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים והפגיעה האנושה האפשרית בריבונות המשפטית של המדינה - כמעט בלתי אפשרי לבטל הסכמים מהסוג של טיס"א אחרי אישורם. התאגידים שולטים בממשלות להסכמי הסחר הבינלאומיים חשיבות עליונה בעולם שהוא כבר מזמן כפר גלובלי אחד גדול. מספר הולך ועולה שלהם נחתמים במהלך השנים האחרונות בין מדינות העולם. ההסכמים מסדירים הורדת חסמים בפני סחר בינלאומי, מקלים על תנועת סחורות ושירותים ממדינה למדינה ואמורים לאפשר לאזרחי אותן מדינות ליהנות מיתרונות הגלובליזציה, ומרמת החיים והשפע שהיא יכולה להביא. אלא שמההדלפות מהדיונים על הסכם הסחר טיס"א עולה החשש האינטרס של האזרחים נדחק מפני האינטרס התאגידי, וריבונות המדינה נפגעת. אם ההסכם אכן ייחתם בנוסח המסתמן מההדלפות, יתכן שנתעורר לעידן בו ממשלות ישראל יוגבלו מאוד ביכולתן לפקח על פעילותם של תאגידים בינלאומיים במדינה. כל חוק או תקנה יוכלו להיות עילה לתביעה שתתברר בבית דין בינלאומי. ממשלות גם יוגבלו מאוד ביכולתן להחזיר אליהן את השליטה על שירותים ציבוריים שהופרטו, גם אם יתברר כי מדובר בהפרטה כושלת. אבל אלו אינן ההשלכות האפשריות היחידות שעלולות להיות לחתימה על ההסכם ללא ביקורת ציבורית. למרות מעטה הסודיות שאופף את הבית בז'נבה - מסמכי ויקיליקס, הדלפות אחרות, ניתוחי מומחים וניסיון נצבר מהסכמים קודמים, מלמדים על ההיקף והעוצמה של היכבלות ישראלית לטיס"א, אם אכן יאושר הנוסח המיטיב עם התאגידים. כך למשל, בתחום האנרגיה, עיגון עיקרון הנייטרליות עלול לגרום לישראל להפסיק להעדיף את השימוש באנרגיה מתחדשת על פני פחם, דלק ונפט; בתחום הפיננסים, דנים בז'נבה על החלשה משמעותית של הרגולציה שהיתה אחד הגורמים המרכזיים שהצילו את ישראל מהפגיעות העיקריות של המשבר העולמי ב-2008; בתחום התקשורת, ישראל עלולה להיאלץ להתיר למיליארדרים זרים לשלוט על גופי שידור מקומיים ללא הגבלה כלשהי; ההסכם הנידון עלול גם להיות סכנה גדולה לפרטיות ברשת, בשל החופש הגדול שהוא מאיים לתת לענקיות האינטרנט לסחור במידע אישי של גולשים ולחברות התשתית לתעדף גישה לרשת תמורת תשלום. ברור אם כן מדוע התאגידים הגדולים הם מהתומכים הנלהבים בהסכם. "סקטור השירותים הוא הסקטור הצומח ביותר בכלכלה העולמית ואחראי לשני שליש מהתוצרת העולמית, לשליש מהתעסוקה העולמית ולכמעט 20 אחוז מהסחר העולמי. טיס"א מספקת את ההזדמנות להרחיב את הסחר בשירותים ביותר מ-50 מדינות. ההרחבה הפוטנציאלית שטיס"א מספקת תועיל לא רק לצמיחה העולמית, אלא גם לצמיחה בתוך ארה"ב", נכתב באתר אינטרנט ייעודי שהקימו התאגידים, בשם "צוות טיס"א" ( Team .)TiSA היתרונות השונים של ההסכם מוצגים גם בפרסומים רשמיים של משרד המסחר האמריקאי ,הנציבות האירופית ,ושל משרד הכלכלה הישראלי, שפועל בעניין בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלבנטיים בארץ. ניר ברנגה, ראש ענף קשרי הסחר במשרד הכלכלה, מייצג את המדינה בתהליכי המשא ומתן לקראת חתימת ההסכם, הכולל כ-20 נושאים בתחומי סחר שונים. הסכם טיס"א, נכתב בהודעה קצרה של ברנגה, נועד "ליצור תשתית עדכנית רב לאומית לסחר בשירותים". התפתחויות טכנולוגיות "שינו לחלוטין את פני המסחר העולמי בכלל ואת המסחר בשירותים בפרט" ו"שינויים אלה דורשים את עדכון מערכת הכללים לסחר הבינלאומי". בדיונים בז'נבה, כתב עוד ברנגה, עוסקים ב"הורדת חסמים ליצואני השירותים על מנת להקל עליהם את הגישה לשווקים רבים ומגוונים" וב"מניעת אפליה של ספקי שירותים זרים". "תוצאה טובה במו"מ", לשון ההודעה, "תאפשר ליצואני שירותים ליהנות מתנאים מועדפים בסחר בשירותים עם שותפות סחר ותיקות וחדשות, כגון: אוסטרליה, האיחוד האירופי, ארה"ב, טורקיה, יפן וקנדה, כמו גם טאיוואן, צ'ילה, קולומביה, קוריאה הדרומית ועוד. הסחר בין מדינות אלה מהווה מעל 70% מסך הסחר העולמי בשירותים, הזדמנות חסרת תקדים לשיפור תשתיות הסחר הבינלאומי של ספקי שירותים ישראלים בהסכם יחיד". "זו התמונה האידילית של טיסא המצטיירת מצד הממשלות והתאגידים. המציאות שונה בתכלית השינוי", טוען מנגד אמנון פורטוגלי, חוקר הסכמי סחר בינלאומיים מטעם מכון ון- ליר. "כאשר נכנסים לפרטים, קוראים את המסמכים שהודלפו בויקיליקס, ואת הניתוח של מסמכים אלו, רואים תמונה שונה לחלוטין: הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות. הסכם הסחר הוא למעשה מסמך אנטי-דמוקרטי, שבו תאגידים משתמשים בהסכם סחר אשר כלליו נקבעים במשא ומתן חשאי, כדי להבטיח את חופש הפעולה שלהם, לבצר למעשה את שליטתם בעולם". פורטוגלי אינו היחיד שמחזיק בדעה זו. דניאל ברטוסה, בכיר באיגוד הסחר העולמי PSI, המייצג 669 איגודים מקצועיים ברחבי העולם, אמר לאחרונה בראיון ל"אינדיפנדנט" הבריטי: "כל מי שמעוניין בשמירה על הדמוקרטיה צריך להיות מודאג מאוד מטיס"א, שהמו"מ עליו נערך בחשאי. ההסכם ימחק נתחים משמעותיים מהריבונות הלאומית". לדבריו, ההסכם הוא "חלק מיוזמה רדיקלית להגבלת הזכות הריבונית של ממשלות לפקח, בשירות האינטרסים של תאגידים זרים". מחוץ לישראל, ביקורת ברוח זו כבר חילחלה לציבור הרחב ואף היתה גורם משמעותי בשינויים טקטוניים עולמיים. כך למשל אחת הסיבות שהניעו בריטים רבים כל כך לתמוך בהצעה הדרמטית להיפרדות מהאיחוד האירופי (ברקזיט) היתה ההתנגדות העזה להסכם הסחר הבינלאומי TTIP- הסכם משלים לטיס"א ואחד משלושה הסכמי סחר בינלאומיים, "ה-T הגדולים". מחקר מעמיק שערך היועץ והסוקר המפורסם סטנלי גרינברג יחד עם מכון רוזוולט, העלה כי הסכמי הסחר הם בין המקורות העיקריים לחוסר השביעות של חלק גדול מהאמריקאים. הסכמי הסחר הבינלאומיים היו גם אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב וההתנגדות להם תרמה לבחירתו של דונלד טראמפ, שהבטיח "לקרוע אותם לגזרים".   בעולם מתנגדים לטיס״א בגרמניה יצאו 300 אלף אזרחים לרחובות ברלין ומינכן להפגין נגד ההסכם ובשלב זה הצליחו להקפיא את אישורו. מספר דומה של מפגינים נרשם גם במהלך הקיץ במחאה שהתרחשה ברחובות פריז. לא רק אזרחים - במחוז ולוניה הבלגי הקפיא הפרלמנט את הסכם סיט"א, הסכם משלים נוסף לטיס"א, עד שייענו דרישותיהם להגנה על העובדים הבלגים. אנשי כלכלה בכירים כמו חתן חתן פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ העניקו גב לטענות המוחים: "חוקי המשחק חייבים שוב להשתנות - ומהלך כזה חייב לכלול כלים לאילוף הגלובליזציה. [הסכמי הסחר המקודמים כעת] הם צעדים בכיוון הלא נכון", טען במאמר שפורסם במסגרת "project-syndicate" באוגוסט האחרון ואף תורגם לעברית. הפרטה בלי אפשרות חרטה כדי להמחיש את המשמעות האפשרית של טיס"א לגבי הריבונות הישראלית, מספיק לחזור אחורה חודשים ספורים בלבד: במרץ 2016 פסק בג"ץ כי מתווה הגז שהוצע אז על ידי הממשלה יבוטל. העילה: פסקת היציבות הרגולטורית. כזכור, הממשלה ביקשה להתחייב בפני מונופול חברות הגז שלא תבצע שינויים בפיקוח על תחום הגז במהלך 10 השנים הקרובות. בית המשפט הכריע כי מדובר בהתחייבות לא חוקית. "פסקת היציבות, שבמסגרתה מתחייבת הממשלה לעשר שנים, שבהן לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות", כתב שופט העליון אליקים רובינשטיין, "זאת מן הטעם כי היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המנהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. הוסבר כי כאשר מוקנית לרשות סמכות בחוק, הסמכות מקימה בצדה חובה – חובת הפעלת שיקול הדעת". ובמילים אחרות: הממשלה אינה רשאית למסור את שיקול הדעת שלה לתאגיד עליו היא מפקחת. אלא שהסכם טיס"א עלול לכלול "פסקת יציבות" דרקונית פי כמה וכמה. היא תכלול תאגידים רבים ושונים ולא תהיה מוגבלת בזמן. למעשה, מדובר בחסינות מפני חקיקה ורגולציה. "ראצ'ט" (ratchet) או "מחגר משונן" בעברית, הוא גלגל שיניים המסוגל להסתובב בכיוון אחד בלבד. "ראצ'ט" הוא גם שמו של סעיף בהסכם טיס"א, שנועד להבטיח שהמהלכים שההסכם יניע - יהיו חד-כיווניים. לפי הסעיף, הפרטה של שירות מסוים - שירותי תחבורה ציבורית, חשמל, מים, בריאות או כל שירות אחר - היא פעולה שאין ממנה חזרה. כלומר, גם אם תחליט המדינה כי ההפרטה היא כשלון קולוסלי שפוגע קשות באזרחים, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשיב את הגלגל לאחור ולבטל אותה. "Standstill", או "עמוד דום", הוא שמו של סעיף אחר בהסכם, הקובע כי לאחר שטיס"א ייכנס לתוקף, לא ניתן יהיה להעביר שום חוק היוצר העדפה לחברות מקומיות על פני מקבילותיהן הזרות. ביחד, סעיפי "המחגר המשונן" וה"עמוד דום" מאיימים לסרס את יכולתן של ממשלות עתידיות ליזום מהלכים, לחוקק חוקים, לתקן תקנות, ולסכל את האפשרות להשיב שירותים ציבוריים לידי המדינה. בית המשפט העליון בע"מ מסמך של האיחוד האירופי מיולי השנה שנחשף על-ידי ויקיליקס, חושף טיוטת מנגנון ליישוב סכסוכים. לפי ההצעה, צוותים של "מומחי סחר" יפעלו כשופטים במחלוקות סביב השאלה האם מדינות הפרו את התחייבויותיהן על פי ההסכם. "צוותים אלו יוכלו להחליט שהממשלות חייבות לשנות את החוקים, את המדיניות או את החלטותיהן הנוגעות למגוון רחב של שירותים, ולהטיל על הממשלות עונשים כלכליים חמורים עד שהן תבצענה זאת", אומר פורטוגלי. "בהצעה האירופית לטיס"א לא יהיה מנגנון ערעור משום שארה"ב מתנגדת בתוקף לכך. זאת למרות שהסכמי סחר חופשי שנחתמו לאחרונה בין קנדה והאיחוד האירופי כוללים מנגנון ערעור. התוצאה היא שאין למעשה פיקוח על צוותי המומחים הבוררים". ועדיין, מדובר בשיפור לעומת מנגנון קודם, דרקוני ואנטי דמוקרטי, שהתאגידים דרשו להכניס להסכם. מנגנון זה ידוע בשם ISDS, והוא משמש כיום כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה. במסגרת ה-ISDS תאגידים יכולים לתבוע את המדינה בטריבונלים בינלאומיים. על-פי טיוטת המנגנון שנחשפה בויקיליקס, רק מדינה תוכל לתבוע מדינה וההליך יכלול רמה מסוימת של שקיפות - אולם מעיון מעמיק בתוכן המסמכים שהודלפו מדיוני טיס"א, נראה שהתאגידים השאירו להם פתח גדול שיאפשר להם לתבוע גם על פי המנגנון הישן של ISDS. ה-ISDS ספג ביקורת חריפה מנשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, ג'ון רוברטס. לפי רוברטס, מנגנון יישוב הסכסוכים "מעניק לפוסקים פרטיים, שאינם בהכרח נבחרים על ידי המדינה, את הכוח שהמדינה שומרת בדרך כלל לבתי המשפט שלה ואת הזכות לשפוט בדין את מעשיה הריבוניים". "הבסיס לתביעה מטעם התאגידים במסגרת מנגנון ה-ISDS הוא כל חקיקה, תקנה או רגולציה שהם יכולים לטעון לגביהן שהן פוגעות בהשקעות של התאגיד, הרווחיות שלו או אפילו הציפיות שלו לרווח", מספר פורטוגלי, "אין כל ביקורת שיפוטית על הטריבונל, ההחלטות שלו הן סופיות ומחייבות את המדינות, וכוללות קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות. כתוצאה מכך, הטריבונלים יכולים, למעשה, למנוע חקיקה ולבטל את הריבונות של בתי המחוקקים והפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים. לא מדובר בתרחיש אימים מופרך – תהליך משפטי כזה התרחש בפועל כבר מול ממשלת קנדה", מזכיר פורטוגלי את הפיאסקו של תוסף הדלק בשנות התשעים. פורטוגלי מבהיר שגם אם באופן רשמי יצאה הודעה מטעם משרד הכלכלה שטיס"א לא יכלול את מנגנון ISDS – הוא בהחלט נמצא עדיין על השולחן. "עדיין יש בהסכם פרצות ודרכים שיאפשרו לתאגידים ולמשקיעים פרטיים לתבוע מדינות החברות בהסכם לפי אותו מנגנון דורסני. זה מעורר דאגה בעיקר לגבי מגזרי שירותים שהם רגישים חברתית ודורשים רמה משמעותית של השקעה כלכלית כגון אנרגיה, פיננסים, תחבורה ותקשורת". החדשות בחסות אדלסון ואכן, אחד התחומים הרגישים שהסכם טיס"א עלול להשפיע דרמטית על עיצובו הוא תחום התקשורת. במסגרת ההסכם דורש האיחוד האירופי ממדינת ישראל לבטל את המגבלות על זהות בעלי ערוצי הטלוויזיה המסחריים, כך עולה ממסמך חסוי שפורסם באתר ויקיליקס. במשרד הכלכלה אישרו את תוכנו של המסמך אך סירבו להוסיף פרטים. "כיום, כל מי שרוצה לפתוח ערוץ טלוויזיה מסחרי כמו ערוץ 2 או ערוץ 10, או להקים חברת טלוויזיה רב-ערוצית כמו HOT או yes, צריך לעמוד במספר תנאים לקבלת רישיון. אחד התנאים קובע כי בעל השליטה בערוץ הטלוויזיה חייב להיות ישראלי ותושב ישראל ושהתאגיד שבאמצעותו הוא מקים את הערוץ חייב להיות ישראלי", אומר אורן פרסיקו, כתב "העין השביעית", החברה בקרן התחקירים. "הגבלה חריפה עוד יותר היום קובעת כי חברה שמספקת שירותי חדשות לטלוויזיה רב-ערוצית חייבת להיות לא רק ישראלית אלא גם מנוהלת על ידי ישראלי ובעלת הנהלה בכירה שרובה ישראלים". הגבלות אלה לא נכתבו כלאחר יד. לדברי פרסיקו, הן מונעות מבעלי הון זרים להקים בישראל כמה ערוצי טלוויזיה מסחריים שרק ירצו, לדחוק הצדה את הערוצים המקומיים ולהשתלט על המרחב הטלוויזיוני בישראל. "איש העסקים והפילנטרופ היהודי שלדון אדלסון, לדוגמה, לא יכול לקבל רישיונות להקמת ערוצי טלוויזיה מסחריים, ולהבדיל, גם לא שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטאר ובעל השליטה בפועל ברשת החדשות העולמית "אל-ג'זירה", מסביר פרסיקו. אם מדינת ישראל תקבל את דרישות האיחוד האירופי, שוק הטלוויזיה המסחרית ייפתח לחלוטין וכל אדם יוכל להקים ערוץ טלוויזיה, או כמה עשרות ערוצים, ככל שידו משגת. "ערוצים מסחריים מקומיים, המנוהלים בידי ישראלים וממומנים בידי פרסום של חברות ישראליות, עלולים לקרוס ולהיעלם", מזהיר פרסיקו מפני מצב בו ישראל תקבל את דרישות האיחוד. צוחקים בדרך לבנק כמה מהתומכים המובהקים ביותר של טיס"א הן חברות שירותים פיננסיים. TheCityUK, ארגון המספק שירותי לובי לענקיות הפיננסים של לונדון כדוגמת ברקליס ומורגן סטנלי, מהווה חלק חשוב מקואליציית השירותים הגלובלית אשר הולידה את טיס"א מראשיתו. "לובי פיננסי כה חזק סביב טיס"א לא אמור להפתיע אף אחד. ההסכם מכוון להשיב לאחור את המצב לתקופת טרום המשבר הגדול של 2008, שהיו ימים של דה-רגולציה והתרה של רסן הפיקוח", נכתב ב"אינדיפנדנט" על דו"ח מטעם Global Justice Now, ארגון בריטי שעוסק בנושאים של גלובליזציה וצדק עולמי. "בהתחשב בעובדה שהמשבר הפיננסי של 2008 הוצת במידה רבה באווירה של היעדר הרגולציה שבעטיה הופיעו מוצרים פיננסים ידועים לשמצה, הסכנה היא שטיס"א ירתיע ממשלות מלהגביל את השימוש במוצרים פיננסיים 'חדשניים' ויותיר אותנו חסרי אונים בנסיוננו למנוע את המשבר הפיננסי הבא", נכתב בדו"ח. "הצעדים שננקטו לאחר המשבר הפיננסי של 2008 אמנם אפילו לא התקרבו לרמה שתספיק לגרום להבראת המערכת הפיננסית שקרסה, אבל תעשיית הפיננסים כבר מחפשת להשיב את הגלגל לאחור" מזהירים בארגון. דוגמה להשבת הגלגל לאחור היא נטרול יכולת הממשלות לרסן את הבנקים כדי שלא יהפכו ל"גדולים מדי מכדי ליפול". טיוטת טיס"א מציעה "להסיר את ההגבלות על הערך הכולל של טרנזאקציות של שירותים או נכסים, הגבלות הבאות בצורה של מכסות מספריות או של החיוב לקיים מבחן צרכים כלכליים". כל הטלה של מגבלות על גודלם של בנקים, קרנות גידור וקרנות השקעה אחרות, עשויה גם היא להיות הפרה של טיס"א. אם בזה לא די, בארגון מתריעים כי כחלק מהוראות טיס"א העוסקות בשקיפות, ממשלות תהיינה מחוייבות להודיע מראש לתאגידים הפיננסיים הגדולים באם הן מתכננות לחוקק חוקים חדשים הנוגעים אליהם. הדבר יקל על התאגידים בעבודת השתדלנות נגד רגולציה ובתכנון צעדים משפטיים כדי למנוע מראש חקיקה מגבילה. אינטרנט לעשירים בלבד לא רק בתחומים הפיננסיים טיס"א אמור להקנות לתאגידים הגדולים יד חופשית. בין הגופים שדוחפים את ההסכם נמצאות גם חברות אינטרנט וטכנולוגיה מהגדולות בעולם, כמו גוגל, מיקרוסופט, יבמ, אינטל, סיסקו, ורייזון וענקיות תוכן כמו דיסני ופוקס המאה ה- 21. הן, כמובן, מעוניינות בהסרת מגבלות שהממשלות הטילו עליהן מטעמים של שמירה על הפרטיות, רווחת האזרחים וכיוצא בזה. בתחומים של זכויות האזרח ברשת, מה שמכונה גם זכויות דיגיטליות, התקיימו דיונים מעוררי דאגה סביב שני תחומים עיקריים: ניטרליות הרשת והגנה על מידע פרטי השייך לאזרחים, כלומר לנו. "רשת האינטרנט נולדה ומנוהלת עד היום כרשת נייטרלית. המשמעות היא שלא משנה אם מדובר באיכר עני במצרים או בתאגיד גדול מארצות הברית, לשניהם ניתנת גישה שווה לרשת", מסביר ניב ליליאן, עורך הבלוג הטכנולוגי "החיבור", חבר קרן התחקירים. "לספקית האינטרנט אסור להתערב בזרימה של המידע ברשת או לתת גישה מועדפת לתשתית הרשת לגורם כלשהו – אם בשליחת המידע ואם בקבלתו. הרשת היא 'עיוורת' למידע ומטפלת באופן שווה בכל סוגי המידע שעובר בה, אם זה וידיאו, טלפוניה, תמונות, קבצי אקסל או דפי רשת טקסטואליים. העיקרון הזה מכונה 'נייטרליות רשת' והוא נשמר על ידי גופי הפיקוח עד כה באופן די קנאי". על פי ליליאן, החברות המפעילות את התשתית עליה "זורם" האינטרנט מאז ומעולם לא אהבו את ההסדר הזה וניסו לסכלו: "במרוצת השנים, ניסו תאגידי התקשורת הגדולים בארצות הברית כמה פעמים לשנות את חוקי המשחק ולהעביר חוקים בקונגרס שיאפשרו להם לתעדף גישה לאינטרנט תמורת תשלום, אך נדחו על ידי הרגולטור". ליליאן מתריע כעת מפני ניסיון למחטף על-ידי ענקיות הטכנולוגיה במסגרת הסכם טיס"א. "על מנת לעקוף את נסיונות החקיקה הכושלים מנסים התאגידים לדחוף לטיס"א מושג חדש ומכובס שנקרא Zero Rating, דירוג אפס. בשורה התחתונה מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת", הוא מסביר, "הרעיון שמאחורי 'דירוג אפס' הוא שלכל אחד תהיה גישה שונה לרשת, וכל אחד מאיתנו יקבל שירותים ואתרים שונים במקום שלכולנו תהיה גישה שווה לכל אתר שנרצה". המשמעות: אם תרצו לגלוש לאתר שמשדר סדרות באיכות צפייה גבוהה - יתכן שיבקשו מכם לשלם עבור פתיחת הגישה אליהם, או שתישארו עם "אינטרנט לעניים". "מי שיהיה אחראי להגיש לנו את החלקים של הרשת שלדעתו מעניינים אותנו יותר, הוא ספקית האינטרנט או חברת התקשורת שמקשרת אותנו לרשת", מבהיר ליליאן.   סכנה אפשרית נוספת היא שספקיות האינטרנט יתנו תיעדוף לא הוגן לתכנים של שותפות עסקיות או חברות אחיות, ובכך יהרגו את התחרות החופשית על אספקת תכנים לנו הצרכנים. כך למשל, לצורך הדוגמא, פלאפון או בזק בינלאומי, שהן חברות אחיות של yes, יוכלו להציע את התכנים של חברת הלוויין בשידור ברשת בעדיפות, ולחסום תכנים של הוט או של נטפליקס ולדרוש עליהם תשלום נוסף. אם לא די באיבוד הפרטיות שלנו, "דירוג אפס" מביא עלינו רעה חולה אחרת של הפיכת ספקיות התקשורת למתווך, ומעניק להן דריסת רגל גסה מאוד במידע שיוצא ונכנס מן המחשב שלנו. "הן ידעו בדיוק לאיזה אתרים גלשנו, באיזה שירותים אנחנו משתמשים, והפיכתן של ספקיות התקשורת למתווך מודע בינינו לבין רשת האינטרנט, ולא רק צינור עיוור – גם תפגע בשירותים שמגינים כיום על הפרטיות שלנו, כמו הצפנה מקצה לקצה", מזהיר ליליאן. פגיעה נוספת בפרטיות נוגעת לעיקרון "זרימת מידע חופשי" שמוצע במסמכים של טיס"א. "העיקרון מעורפל, וזה מה שהופך אותו למסוכן", אומר ליליאן. ארגון Global Justice Now שחקר את הנושא, מצא שבמסגרת עקרון זה חברות פרטיות עשויות לקבל היתר להעביר מידע ממדינה למדינה בזמן אמת. חוקי הפרטיות של מדינת המקור צפויים להיות מכובדים, אבל כלל לא ברור איך תישמר פרטיות המידע במדינות היעד. מכה לירוקים ההשפעה שהיא אולי הרחבה ביותר שעלולה להיות להסכם טיס"א נוגעת לסביבה. ההסכם, קובע ד"ר יונתן איקנבאום, מנהל הקמפיינים בארגון גרינפיס, "עלול להקשות על המאמצים הבינלאומיים למגר את שינוי האקלים תוך מעבר משימוש בדלקים מחצביים למקורות מתחדשים, כמו שמש ורוח. על מנת להשאיר את טמפרטורת כדור הארץ מתחת לעלייה של שתי מעלות עד סוף המאה הנוכחי, צריך לנתב מחדש את ההשקעות הבינלאומיות מנפט, פחם וגז למקורות מתחדשים. דה-רגולציה של התחום הפיננסי עלולה להביא למצב בו יהיה קל לגייס כסף לטובת פרוייקטים מאוד מלוכלכים, כמו הפקת פצלי גז או פצלי שמן, ומנגד, יחול איסור לעודד - כפי שדרוש - השקעות באנרגיות מתחדשות", טוען איקנבאום. קושי סביבתי שני הקשור לטיס"א, נוגע לחיפושים בים או ביבשה של דלקים מזהמים. איקנבאום מסביר שדה-רגולציה של שירותים עלולה לדרבן את כל המדינות להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר בתחום, כשהרגולציה הסביבתית על קידוחים תצטמק ותוביל לאסונות אקולוגיים. כאמור, בגלל הסודיות שאופפת את ההסכם, קשה לחזות מה יהיו השלכותיו. אולם, הכיוון הנכון לאור האתגרים הסביבתיים העומדים בפני האנושות כולה, היה צריך להיות ניתוב של מגמת הליברליזציה לטובת החברה והסביבה. "במילים אחרות", אומר איקנבאום, "להקל על עסקים שעוזרים בצורה מובהקת לסביבה ולחברה, למשל בהפחתת פליטות גזי חממה, ולהקשות מאוד כשהדבר פוגע בסיכויים למגר את שינוי האקלים או לשמור על כדור הארץ". הסכם טיס"א, מהמעט שידוע עד כה, לא פועל בכיוון הנכון. אין לנו הרבה זמן! הניצחון המהדהד של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הביא לתחושת אי-ודאות בקרב הנושאים ונותנים בז'נבה, שתכננו לסגור עניין עד לסוף השנה, וכנס השרים בן היומיים שהיה אמור להיערך בעיר בדצמבר - בוטל. טראמפ, כאמור, נבחר בין השאר על גלי ההתנגדות להסכמי הסחר הבינלאומיים, שנתפשים על ידי חלק גדול מהציבור האמריקאי כאחראים למשבר הכלכלי שהם שרויים בו, ובז'נבה מחכים לראות מה תהיה עמדתו בפועל. כאן אצלנו, צפויה ועדת הכלכלה להתכנס ב-30 בנובמבר כדי לדון לראשונה בחלקה של ישראל במשא ומתן החשאי. בשבועות הבאים יפול דבר. קולם של התאגידים הבינלאומיים נשמע היטב בתוך החדר הסגור. כעת יכול הציבור להשמיע את קולו מחוצה לו. למשרד הכלכלה נשלחו שאלות מפורטות ביחס להסכם ולהשלכותיו, אך מהמשרד הסתפקו בתגובה הלקונית הבאה: "תכנית העבודה הנוכחית הינה לסיים את המו"מ על ההסכם עד לסוף השנה. לגבי תוכן ההסכם אין באפשרותנו לענות על שאלות ספציפיות או לפרט על הסעיפים המוזכרים. חשוב להבהיר שההסכם משקף את רמות הליברליזציה הקיימות במשק הישראלי ואין בו משום דרישה להפרטת שירותים. כמו כן, יישוב הסכסוכים ינוהל במנגנון בין מדינתי. כתבה זו נוצרה על-ידי קרן התחקירים, ארגון גג של העיתונות העצמאית בישראל. בקרן התחקירים חברים הגופים הבאים: מאה ימים של שקיפות ,"העין השביעית" , הכלכלה האמיתית ,צדק חברתי-חדר המצב, "המקום הכי חם בגיהנום" ו"החיבור". כתיבה: ערן הילדסהיים ("הכלכלה האמיתית"). עריכה: שוקי טאוסיג ("העין השביעית"). קרן התחקירים ממומנת מתרומות הציבור
חיי עובדי הבניין שווים יותר מרווחי התאגידים
הממשלה מפקירה את פועלי הבניין. כבר יותר משנה שאין מנהל לבטיחות בבנייה - והתוצאות קטלניות: בשנה שעברה נהרגו 48 פועלי בניין בגלל חוסר אכיפה באתרי בנייה מסוכנים. לכל אחד מהם יש שם, סיפור ומשפחה. אבל עבור המדינה, חייהם שווים כנראה פחות מהדירוג הבורסאי של החברה שמעסיקה אותם. ראשת מנהל הבטיחות שאחראית על התחום אמרה לפני כמה חודשים ש"אם יש.. התלבטות בין לפעול נגד איזשהו מפעל בגלל שהוא מסכן את העובדים שלו, לבין העובדה...שאם נפעל נגד המפעל זה עלול לפגוע במצב שלו בבורסה – אז יש פה התלבטות קשה. אנחנו לא מקבלים אור ירוק מיידי״. מדיניות הממשלה גורמת למוות של עשרות בני אדם כל שנה - מוות שיכול להימנע. ברור לכולם שמשרד הרווחה חייב להגביר משמעותית את מספר מפקחי הבטיחות -אבל חברות הקבלן וחבריהם בממשלה מתנגדים לאכיפה מצילת חיים. אנחנו חייבים להפעיל לחץ נגדי כדי למנוע את האסון הבא: שר הרווחה חיים כץ, שמתגאה בתחומי בריאות וזכויות העובדים, צריך לשמוע מאתנו ולא רק מאיגוד הקבלנים. בואו נוודא שיפעל בהתאם גם למען עובדי הבניין. דיבורים על חיזוק האכיפה לא ישנו את המצב הנוכחי: מספר מפקחי הבטיחות בישראל הוא שישית (!) מהמקובל במדינות המפותחות. חלק מהתקנים הקיימים עבור מפקחים לא מאויישים בגלל תנאי השכר הבעייתיים, והתקציב בכללותו לא מספיק כדי להגן על העובדים. וזה בדיוק מה שחייב להשתנות, ומיד. קראו לשר האחראי להגן על חיי העובדים במקום על התאגידים והחברות הגדולות.
לא לכלא בלי משפט
חסן יהפוך בקרוב לאבא - אבל לא יראה את התאומות שלו כשיוולדו. מוחמד חוסיין הוא תלמיד י״ב, שלא יזכה לגשת לבחינת הבגרות. צבאח נותקה מארבעת הילדים הקטנים שלה לחצי שנה. בילאל שובת רעב כבר יותר מ-62 יום, אחרי שנעצר יום לפני מועד השחרור שלו מהכלא. מוחמד הוא בכלל אמן קרקס צעיר, שעובד עם ילדים עם צרכים מיוחדים. הם מתגעגעים אליו, כי מוחמד נעלם יום אחד. בדיוק כמו חסן, צבאח וכ-3700 פלסטינים אחרים בעשור האחרון. הסיבה: מעצר מנהלי. בחסות השתיקה שלנו, המעצרים המנהליים הפכו לכלי לדיכוי פוליטי.   במעצר מנהלי ההליך חסוי, כך שאין צורך להוכיח כלום או לתת דין וחשבון - לא לעציר או למשפחתו, לא לבית המשפט ולא לנו - הציבור. לכן לא מפתיע שבמקום להיות אמצעי אחרון להגנה על הציבור, מספר העצורים המנהליים גדל פי שלוש בשנתיים האחרונות. רק עכשיו, יש בכלא 650 עצורים ללא משפט. שביתת רעב המונית של עצירים כבר הצליחה בעבר להוריד את מספר העצורים למספר הנמוך ביותר אי-פעם - מה שמוכיח שלחץ ציבורי משפיע על המערכת.  רק שעכשיו - למרות עשרות עצורים שפתחו בשביתת רעב, הנושא נמצא מתחת לרדאר והתקשורת ברובה שותקת. אם נדאג לביקורת ציבורית, בארץ ובעולם, נצליח להעלות את הנושא על סדר היום - שלחו מכתב למערכות העיתונים הגדולות להדהד את קולם של אלו שעצורים בלי משפט.  כשאין ראיות להמשך מעצר, מערכת הבטחון מנפנפת תמיד בקלף ״החומר הסודי״ כדי להשתיק את הביקורת. כי איך אפשר להתגייס להגנתו של מישהו שאולי עשה דבר נורא ואיום? אבל כשיש חשדות רציניים אפשר בד״כ להעמיד את החשוד למשפט - הרי לרשות מערכת הבטחון עומדות אפשרויות חקירה כמעט בלתי מוגבלות. ובכל זאת, רק נגד 5% מהעצורים המנהליים הוגש כתב אישום בעשר השנים האחרונות. כמו בתקופות קודמות של תסיסה בשטח, גם עכשיו המעצרים המנהליים הנרחבים מופעילם נגד פעילים פוליטיים וחברתיים כדי לדכא ולהשתיק מחאה, ולאו דווקא כאמצעי אחרון להתמודדות עם סכנה בטחונית. המעצרים המנהליים הפכו לעוד כלי שמאפשר את המשך הכיבוש - אסור לנו להמשיך לשתוק. //